החלטה בתיק בש"א 5245/08

1.                   לפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרת משפט.

2.                   עניינה של התביעה נשוא הבקשה הינו תשלום פיצויים למבקשת בקשר לעסקים שניהלה, מוסך ומתפרה באזור התעשייה סמוך למחסום ארז. המבקשת היא חברה המצוייה שמניותיה מוחזקות ברובן בידי מר פליקס כהן, ויתרתן בידי רעייתו. מר כהן הוא מורשה החתימה של המבקשת ומנהלה.

3.                   המשיבה 1 היא חברת ביטוח שביטחה את המבקשת באמצעות סוכנות הביטוח, היא המשיבה 2 ועל ידי סוכני ביטוח, הם המשיבים 3 ו-4.

4.                   נשוא התביעה היא נזקים שנגרמו לעסקי המבקשת מגשמים שירדו באזור התעשייה; המבקשת הגישה תביעה בגין הנזקים שנגרמו לה, כאשר הוסכם על תשלום דמי ביטוח, בגין אלה. לעמדת המבקשת, בניגוד לדעתו והרשאתו של מר כהן, פעלו בניו, יעקב ושלמה (להלן: " הבנים"), או מי מהם, מאחורי גבו, כך שהורו למשיבה להעביר את תגמולי הביטוח לצד ג', בשם "אפ. טי. איי. אס.", גוף שאינו ידוע ואינו מוכר למבקשת ו/או למר כהן. בהמשך אף הוסברו פוליסות הביטוח של המבקשת לגוף נוסף, בשם
אוטו בוטיק ארז (1974) בע"מ, אף זאת ללא אישורו או ידיעתו; בדרך זו נמנע מהמבקשת קבלת דמי הביטוח, בסך של 2.5 מיליון ש"ח. אלה שולמו כאמור, שלא כדין לצד ג', שאין לו כל קשר למבקשת.

עוד טוענת המבקשת כי שילמה פרמיות ביטוח בסכומים מופרזים, מעבר למתחייב, כאשר את סכומי העודף גבו המשיבים 3-4 אשר התחלקו בסכומים אלה עם הבנים ובעיקרם שלמה.

המבקשת אף טוענת כי מחמת מצגי שווא שונים ממי מהמשיבים והבנים, היא שעבדה לטובת המשיבה 1, את זכויותיה בנכס בבעלותה ברחוב הקישון 41 בתל אביב, וזאת להבטחת ההלוואה שניתנה לה על ידי המשיבה 1 בסך של 2 מיליון ש"ח.

עוד מלינה המבקשת על התנהגות המשיבה 1 המעכבת תשלום תגמולי ביטוח המגיעים לה ועוד.

המבקשת העמידה את תביעתה על סך של 3,715,381 ש"ח.

5.                   בבקשה הנתמכת בתצהירו של מר כהן, נטען כי קופת המבקשת ריקה, אין בה כספים והיא אינה מסוגלת לשלם את האגרה. לבקשה אף צורפו תדפיסי חשבון בנק הפועלים בע"מ.

6.                   בתגובת המשיבה 1 נטען כי המבקשת לא פרשה לפני בית המשפט את התמונה העובדתית המלאה, כאשר לענין זה הצביע בא כוח המשיבה 1 על דירה מגורים הנמצא בבעלות מר פליקס כהן ורעייתו היכולה להוות מקור לתשלום האגרה, כי לא ניתן על רכושם של בני הזוג, כמו גם אם פנו לגיוס כספים לבני משפחה ועוד.

7.                   הפרקליטות מתנגדת אף היא למתן הפטור. לענין זה מפני גם הפרקליטות לקיומה של הדירה בבעלות מר פליקס כהן ורעייתו, העדר פרטים בדבר נכסי החברה, פניה לגיוס כספים לתשלום האגרה, בהעדר אישורים חשבונאיים ועוד.

8.                   בתשובת המבקשת נטען שלמרות שאין חובה על מנהליה להציג את מצבם הכלכלי האישי, אזי מצבו של מר כהן בכי רע. דא עקא, התגובה לא נתמכה בכל תצהיר.

9.                   לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות, ואבהיר:

10.               על המבקש פטור מאגרה, לפרוש את מצבו הכלכלי לפני בית המשפט על מנת שניתן יהיה להשתכנע שאין ביכולתו לשלם את האגרה (בש"א עליון 128/89 מצא נ' מצא).

ההלכה הפסוקה מיום כי לעניין זה אין הבדל בין מבקש פטור מאגרה שהוא אדם פרטי, לבין חברה (בש"א 505/89 דנבאר בע"מ נ' בנק הפועלים). עוד נקבע כי על החברה לפנות לבעלי מניותיה על מנת שאלה יממנו את האגרה, אם מצבם הכספי מאפשר זאת. לפיכך, אין בידי לקבל את טענת ב"כ המבקשת לפיה אין רלוונטיות למצבם הכלכלי של בעלי המניות של המבקשת. הדבר אף עומד בניגוד לשכל הישר ושורת ההיגיון, שכן מצופה מבעל מניות שביכולתו לממן את אגרת התביעה לחברה, כי יעשה כן, מחמת העניין שיש לו בהצלחת התביעה. 

מן הכלל אל הפרט:

11.               המבקשת חדלה בהצגת מצבה הכלכלי ופרישת הנתונים הדרושים על מנת להגיע להחלטה מושכלת, באשר ליכולתה לשלם את האגרה. מעבר לתדפיסי חשבון בנק אחד, שמראה כי לכאורה ישנו בו פיקדון כספי לא גבוה, לא צרפה המבקשת כל מסמכים שהיה עליה להמציא. בראש ובראשונה דוחות כספים מבוקרים על ידי רו"ח לעת האחרונה. במיוחד נכון הדבר שעה שעסקינן בחברה המחויבת ממילא בהגשת דוחות כספים ואלה אמורים להיות ברשותה. העדר הדוחות, עומד בעוכרי המבקשת. במיוחד חמור הדבר שעה שהפרקליטות בתגובתה ציינה את העדרם של המסמכים כאמור, ואפשרתי בידי המבקשת להמציאם, אך אלה לא הוגשו, אף בחלוף המועד שהוקצב לכך.

12.               טעם נוסף לדחיית הבקשה, הינו אי מתן דווח אודות מצבם הכלכלי של בעלי המניות ככלל, ואי התייחסות לדירה בבעלותם בפרט. כאמור, אין חולק כי בבעלות מר פליקס כהן ורעייתו דירת מגורים שיכולה לכאורה לשמש בטוחה למימון האגרה. המבקשת לא טרחה בתשובתה להתייחס לנושא הדירה ויכולתה להוות מקור לקבלת הכספים הדרושים לתשלום האגרה, ואף בכך יש כדי לעמוד למבקשת לרועץ. שתיקת המבקשת תומכת איפוא בטענות המשיבים בדבר יכולת בעלי המניות של המבקשת לממן את האגרה.